פתיחה

.שירה היא ילדה בת 10

יש לה צבע עור בהיר עינים ירוקות ושער שתני

 ויש לה מלא מלא חברות

יש לה מורה מאוד נחמדה שקוראים לה נעמה

 ,הכל התחיל כאשר בישרו לה הוריה שהולכים לשליחות בארצות הברית

שמה לא הבינה הכל לא היה לה חברות

    איך התמודדה תיקראו בספר

איך הכל התחיל

שירה היתה בדרכה הביתה הביתה עם חברתה

הטלפון של שירה החל לצלצל

שירה ענתה היתה זאת אמא שלה

  היא דיברה איתה ולאחר כמה דקות רצה לביתה בלי שום הסבר

נועה חברתה היתה המומה לא אמרה דבר והלכה לביתה

לבינתיים שירה הגיעה הביתה מזיעה הוריה נראו נרגשים

הם החלו לספר שבחופש הגדול כל המשפחה(שירה, אמא, אבא)

יטוסו לשליחות בארצות הברית! שירה החלה לבכות ורצה לחדרה

הוריה לא האמינו הם חשבו שהיא תקפוץ משמחה ותחכה לנסיעה

אמה אמרה שתלך לבדוק מה קרה אולי קיבלה מכה

היא דפקה על דלת חדרה אף אחד לא ענה ולא פתח לה

 אמה נכנסה לאט וראתה את שירה בוכה במיטה

היא התישבה על המיטה שלה ושאלה אותה מה קרה

שירה ענתה שהיא לא יודעת כל כך טוב אנגלית ושהיא לא תראה את חברותיה

ומה תספר להן

.אמה ניסתה להרגיע אותה היא אמרה שתוכל לראותן בסקייפ

אך שירה לא נרגעה היא היתה עצובה

.אמה חשבה על רעיון שישמח אותה לעשות לה מסיבת פרידה מהחברות

   עבר יום עברו יומיים 

שירה היתה עצובה אך לא סיפרה כלום לחברותיה

לבינתיים אמה החלה לארגן את המסיבה

 ויום למחרת הזמינה אותם לביתה ב 17:00 בדיוק

כולן הגיעו שירה היתה בחדר אמה קראה לה והחלה המסיבה

!שירה נהנתה בטירוף

ושכחה את כל הדאגות

יום לאחר מכן נפרדה מהן והחלה הטיסה

החלק הקשה ביותר

החופש עבר על שירה בטיל הם טילו בלי סוף וראו מקומות חדשים

 ואז-הגיע היום הראשון ללימודים

שירה קראה לאמה שתבוא איתה אמה הסכימה

אמה הציגה את שירה ישבה לידה ותרגמה את כל שהמורה אמרה

 לבינתיים בנות החלו להתחבר ורק היא לא

בנות החלו לדבר עלייה מאחורי הגב מה זאת התסרוקת הזאת

למה היא לא מדברת איתנו אנחנו מתחת לכבוד שלה ועוד דברים מעליבים

ביום השני אמא הלכה לעבודה ושירה נשארה לבד היה לה קשה להבין אבל בכל זאת הסתדרה די טוב

 בהפסקה הלכה לשירותים כשהיתה שם שמעה את בנות כיתתה מדברות עלייה

היא ניסתה לא לבכות רק כשהלכו מהשרותים יצא מהתא שלא

כל היום לא הוציאה מילה

היא רצתה כל כך חברה

בהפסקה השנייה שאלה אותה הדר רוצה להיות חברה שלי

שירה ענתה כן בביישנות סך הכל התביישה שיצחקו המבטא הישראלי שלה

לאחר כמה שניות חיבקה אותה שירה ואמרה תודה הזמינה אותה לביתה הדר אמרה שלה זה בסדר

בדרך לביתה סיפרה לה הכל שהיא באה לשליחות שהיא בכלל לא אמריקאית

ופשוט התביישה מהמבטא שלה הדר ענתה לה שתספר לכולם

ושהיא לא יכלה לראות אותה בודדה שירה חיבקה אותה

  בדרך גילו שהם שכנות הדר באה אליה ושתייהן שיחקו

נפרדו בחיבוק דב והדר הלכה לביתה

הכל מסתדר

בדרך לבית הספר נפגשה הדר עם שירה והדר הבטיחה לספר לכל הבנות את האמת

 שירה חיכתה בכליון עיניים כהגיע הצלצול הדר החלה לספר לכולם את סיפורה של שירה

כל הבנות בהתחלה לא הבינו אבל לבסוף התנצלו ואמרו סליחה

לשירה נהיו מלא חברות בזכות הדר הרגישה

הסוף