בחוברת זו נלמד על הניסיון ליצור

משטר דמוקרטי בגרמניה ומדוע נכשל

הניסיון הזה.

מדוע נכשל הניסיון ליצור משטר דמוקרטי בגרמניה

רפובליקת ויימאר נוסדה בסוף מלחמת העולם הראשונה כרפובליקה דמוקרטית ואולם, לנשיא הרפובליקה היו על פי חוקת הרפובליקה סמכויות נרחבות שאפשרו לו לפזר את הפרלמנט ולהפעיל את הצבא כדי להשליט סדר במדינה בכל זמן שנראה לו- נשיא הרפובליקה הרבה להשתמש בסמכות זו- מכאן למדו האזרחים שלדמוקרטיה אין משמעות מעשית.

הממשלה מתמודדת עם משברים כלכלים חריפים לאחר מלחמת העולם הראשונה ועם ניסיונות הפיכה מצד גורמים מימין ומשמאל שלא השלימו עם הכניעה במלחמה- “מישהו תקע סכין בגב האומה” ורצו שלטון אחר בגרמניה שיהיה חזק ו”יעשה סדר”.

מהו מיתוס “הסכין בגב האומה”:

מיתוס ה”סכין בגב” נטוע עמוק בתודעה הפרוסית-גרמנית, ושימש את הגרמנים כדי להצדיק את מלחמת העולם הראשונה, ולאחר מכן, את היטלר להצדיק את מלחמת העולם השנייה והשואה.

מקורו של המיתוס מצוי בשירת הניבלונגים (מילולית: “שירת הערפל”) מימי הביניים, שם מוזכרת דמותו של זיגפריד, אשר הרג דרקון וטבל בדמו. עובדה זאת הפכה אותו למחוסן למוות פרט nנקודה אחת בגופו – השכמה השמאלית בגבו, אשר כוסתה על-ידי עלה תרזה בזמן שרחץ בדם הדרקון, מכאן כי רק נקודה אחת בגבו הייתה פגיעה. זאת הגרסה הפרוסית לעקב אכילס היווני. זיגפריד היה אבירה ואהוב ליבה של קרימהליד, אך אשת המלך גונטר, ברונהילדה, רצתה להעמיד את צמד האוהבים במקום. התפתח ריב בחצר המלכות, וברונהילדה ביקשה מאביר בעלה, האגן, לרצוח את זיגפריד. האגן עשה זאת באמצעות שליחת חץ לגבו. מכאן הביטוי שמלווה את התרבות הגרמנית החל מימי הביניים בדבר החץ או הסכין בגב.

ברחבי אירופה ניתן למצוא פסלים של האגן עם סמל הנשר הגדול על הקסדה שלו, הסמל אשר יהפוך גם לסמלה של המפלגה הנאצית.

שימו לב עד לאיזו רמה הגיעה ההשפלה של גרמניה ניתן לראות בקטע הבא:

לציבור הגרמני היה קשה להשלים עם הכניעה של גרמניה למעצמות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה והחתימה על חוזה ורסאי שנתפס כהשפלה ופגיעה בכבודה הלאומי של גרמניה- מה עורר את זעמם של הגרמנים?

א. תשלום פיצויים למדינות המנצחות

ב. אובדן שטחים לטובת צרפת (אלזס לורן) ולפולין (שלזיה),גרמנים רבים נותרים מחוץ לגרמניה (כ4.5 מיליון).

ג. איסור איחוד בין גרמניה לאוסטריה

ד. הצבא הגרמני צומצם בצורה משמעותית

במפות בעמודים הבאים תוכלו לראות את השינויים שחלו בגבולות גרמניה בעקבות חוזה ורסאי: 

שימו לב לדבריו של נשיא גרמניה הידנבורג ב1927 בחנוכת אתר הזיכרון בטננברג לחללי מלחמת העולם הראשונה:

“אתר זה מוקדש לזכרם של אלו שמתו למען חירות ארצם,זכרם וכבודם מכריח אותי להכריז :אנו העם הגרמני על כל שכבותיו,דוחים את האשמה שגרמניה אחראית למלחמה הגדולה ,המלחמה הייתה עבורינו קורבן קשה של כל אומה נגד עולם  של אויבים ,יצאנו להגן על מולדתינו עם לב נקי ולקחנו את החרב עם ידיים נקיות  ונהיה מוכנים להוכיח זאת תמיד בפני שופטים לא משוחדים..”

שימו לב לקטע הבא שמסכם זאת:

במהלך התקופה עוד הספיקה גרמניה ליהנות מתקופת רגיעה בת 5 שנים בין השנים 1924-1929 שבהן הגיע הסיוע האמריקאי לגרמניה שיקם את כלכלתה והכניס אותה לתקופה של יציבות פוליטית.

שימו לב לנתונים: 

א.תפוקת התעשייה הגרמנית עלתה ל122% ב1927 והיא הפכה למעצמה הכלכלית החזקה באירופה והשנייה בעולם אחרי ארה”ב.

ב. האבטלה בגרמניה ירדה ב1928 ל650,000 איש בלבד.

במקביל פרחו לאורך כל התקופה חיי התרבות והבילוי בגרמניה:

“בתוך זמן קצר התמלא המקום גברים ונשים בבגדי ערב, שרקדו ועישנו. הם קנו קוקטיילים משמפניה והסניפו בסתר קוקאין. למרות העוני והאינפלציה, חיי הלילה של ברלין היו סוערים. הכסף לא היווה בעיה לאנשים האלה.
או שהייתה להם הכנסה מחוץ לארץ, או שהיה להם משהו יותר טוב מכסף: מאגרי פחם, בית-מטבחיים, מחסן טבק או – הטוב מכולם – זהב.”

(מתוך קן פולט, נפילת הענקים, תרגום: נורית לוינסון (מודן: בן שמן, 2011 ), עמ’ 893

ישנם חוקרים רבים שטוענים כי למרות השפע התרבותי בגרמניה רבים מאזרחי הרפובליקה ראו בתרבות הגרמנית שהתפתחה באותה תקופה תרבות מתירנית ומנוונת וזה עמד בסתירה למסורת ולתרבות הגרמנית שדברה על שמירה על קדושת המשפחה טוהר הגזע וצניעות.

שוב משבר כלכלי בגרמניה החל מ1929

השיא הגיע במשבר הכלכלי העולמי שהתפרץ ב1929 בארה”ב והתפשט לגרמניה, גרם למשבר פוליטי במדינה ,התמוטטות הממשלה ולמערכות בחירות חוזרות, בחירות שהביאו לבסוף לעליית מפלגת הפועלים הנאציונל סוציאליסטית NSPD לשלטון.

שימו לב לשינויים המהירים בתוצאות הבחירות והתחזקות בכוחה של המפלגה הנאצית במקביל להחרפת המשבר הכלכלי:

כיצד בא לידי ביטוי המשבר הכלכלי באותה תקופה- שימו לב למקורות הבאים:

 “היה מסוכן להחזיק כסף: עד הערב היה ערכו יורד ולא מאפשר לקנות אפילו כיכר לחם. כמה נשים כבר המתינו בקור מחוץ למאפיה. בחמש וחצי פתח האופה את הדלת ורשם בגיר את המחירים על לוח. כיכר לחם שחור עלתה באותו בוקר 127 מיליארד מארק.”

“בגרמניה הדהדו גלי ההלם של המשבר הכלכלי בארה”ב.. תפוקת התעשייה ירדה, המשבר בחקלאות גרם להקצנה בעמדות של החקלאים.. כ 14% מהאוכלוסייה נרשמו בלשכת התעסוקה, מספר המובטלים הגיע ל 4.5 מיליון.. הדמוקרטיה נכשלה ויש לטאטא אותה החוצה…”

קטע מתוך הספר אנשים טובים של ניר ברעם שנכתב על אותה תקופה:

“הרמן עלה על אחד הכיסאות בבר, נופף במקלו וצווח: “אתם השתגעתם? גם לשלם את המחיר הקודם לא יכולנו, אז עכשיו אתם רוצים עוד? איך בשעתיים שאנחנו יושבים כאן המחיר קפץ בארבעים אחוז? כבר אי אפשר לשתות  בירה בעיר הארורה הזאת?” ואז השליך את מקלו אל החלון הראווה של בית הקפה”. “שילמו לי משכורת שבועית,” סיפר ליושבי השולחנות הקרובים, “אחר כך ביקשתי לעבור למשכורת יומית, אמרתי להם שהכסף שאני מקבל בסוף השבוע לא שווה הרבה ביום שני… 

מנהל העבודה שלח אותי לקרוא שוב את חוזה העסקה שלי: “הר הייזלברג הנכבד,” הוא צעק עליי, המנוול, “אתה רואה כאן פסקה על שכר יומי? איך זה שתמיד הפועלים רק דורשים מהמפעל? אתה קומוניסט או משהו? כתוב בחוזה שלך איך אתה מפצה אותנו בזמנים קשים, כשאין אף לקוח אחד בעולם שעונה לפניות שלנו? אפילו במוזמביק צחקו לנו, והיו לנו כמה רעיונות לעסקים משותפים. העם הגרמני שוכב על הרצפה וכולם תולשים את איבריו. הכלכלה שלנו רוקדת לגיהינום, וכולם נהנים וצוחקים”.

הקטעים הבאים מסכמים את הנושא:

אז מדוע נכשלה הדמוקרטיה בגרמניה? 

משימת סיכום בשילוב הספר נמצאת כאן ואחר כך כאן