תרבות השיתוף בחומרי למידה פתוחים

מבוא

משאבים לימודיים פתוחים (Open Educational Resources) הוא מינוח המורה על משאבים חינוכיים (תוכן ותוכנה) המופצים דרך האינטרנט, ללא תשלום ובנגישות חופשית, המרחיבים את אפשרויות הלמידה של הלומדים.

זמינות הכלים הטכנולוגיים המחשבים ואינטרנט הקלו על ייצור משאבי הלמידה, דבר שהוביל להתפתחות משאבים שעשויים לחבר ולשתף בין יחידים ומוסדות. השיתוף החופשי והפתוח של משאבי החינוך הוא חיוני לבניית רשתות למידה זמינות בכל מקום ולהפחתת חלוקת הידע המפרידה ומחלקת בין חברות. 

הרבה מדינות בעולם עודדו את קידום השימוש ב- OER כדי להרחיב את הגישה לחינוך בכל הרמות, פורמליות ובלתי פורמליות, בפרספקטיבה של למידה לכל החיים, ובכך תורמת להכלה ושוויון חברתי. באמצעות שימוש רב יותר ב- OER השתפרה איכות ההוראה ותוצאות למידה ללא נטל כלכלי. 

        👉 קישור להרחבה של התמונה

מה זה OER- חומרי למידה פתוחים?

הרעיון של OER הוצג לראשונה בשנת 2002 בכנס של אונסק”ו בו המשתתפים זיהו צורך בפיתוח OER, המאפשר מידע טכנולוגיה ותקשורת, לצורך התייעצות, שימוש והתאמה על ידי קהילת משתמשים למטרות לא מסחריות ‘(UNESCO 2002). 

OER הוגדר כחומרים דיגיטליים המוצעים באופן חופשי ופתוח למורים, סטודנטים ולומדים עצמאיים להשתמש בהם לשימוש חוזר בהוראה, למידה ומחקר . 

באונסק”ו (2011) תיארו OER : “כל המשאבים החינוכיים (כולל מפות לימודים, חומרי קורס, ספרי לימוד, הזרמת סרטונים, אפליקציות מולטימדיה, פודקאסטים וכל חומר אחר שתוכנן לשימוש בהוראה ולמידה) הזמינים באופן גלוי לשימוש על ידי מחנכים ותלמידים, ללא צורך נלווה לשלם תמלוגים או דמי רישיון. 

הפילוסופיה של תנועת ה- OER כללה מלכתחילה שני מושגי יסוד: 

1. גישה חופשית ופתוחה לידע

2. יכולת הסתגלות ושימוש חוזר ליצירת חומרים חדשים

הרעיון העיקרי של משאבים חינוכיים פתוחים הוא שהידע של העולם הוא טובת הציבור והטכנולוגיה בכלל והאינטרנט העולמי בפרט מספקים הזדמנות יוצאת דופן לכולם לשתף, להשתמש בו ולעשות בו שימוש חוזר. 

תנועת ה- OER שמה לה למטרה להקל על דמוקרטיזציה של הידע על ידי הגברת תפוצה ושימוש חוזר של תוכן חופשי ואיכותי במגוון פורמטים, ללא חסמים כלכליים כך שהמשאבים חופשיים ללא עלות או משפטיים של חסם זכויות היוצרים המסורתי, ובכך מסייע לטרנספורמציה של תפקיד המורה ממפיק תוכן למפיק משתמש.  

בהצהרת ה- OER של פריז, הרבה מדינות קראו להקל על מציאת, אחזור ושיתוף של OER, עידוד פיתוח של כלים ידידותיים למשתמש כדי לאתר ולאחזר חומרי לימוד פתוחים שהם ספציפיים ורלוונטיים לצרכים מיוחדים. אימוץ סטנדרטים פתוחים מתאימים מבטיח יכולת פעולה הדדית ומקל על שימוש בחומרי לימוד פתוחים במדיות מגוונות. 

התכונה המגדירה והנפוצה ביותר של ה- OER הוא אפוא פתיחות, אשר מציינת ‘רישיון פתוח-openly licensed ‘ יותר מאשר ‘ זמינות חופשית ‘. 

על סמך ההצהרה של פריז, ה-OER צריך להיות ברשות הרבים או ברישיון פתוחcreative commons licence , רישיון המאפשר גישה ללא עלות, שימוש, התאמה והפצה מחדש ללא עלות על ידי אחרים ללא מגבלות או מוגבלות. רישוי פתוח נמצא בתוך מסגרת קיימת של זכויות הקניין הרוחני כפי שהוגדרה על ידי מוסכמות בינלאומיות רלוונטיות ומכבדת את מחבר היצירה. מטרתה להקל על העברה, שיתוף,שימוש והתאמת תוכן אקדמי ויצירתי, תוך שמירה על זכויות היוצרים של המחברים. CCL נחשבת לעיתים קרובות כליבה של הפתיחות ב- OER שכן היא מקלה על התאמת המשאבים ושינוים.

יצירת OER לפי הספרות המחקרית מתבסס על ארבעה עקרונות:

חיפוש– האינטרנט הוא מאגר לתוכן עצום הכולל בין הארכיונים שלו מיליארדי מסמכים וחומרי מולטימדיה שניתן למצוא באמצעות מנועי חיפוש, זוהי משימה מורכבת יותר להבטיח כי החומרים ותיעוד שהתגלה בחיפושים כאלה מתאים לתחום ספציפי  והקשר חינוכי. בנוסף חיפוש חומרי לימוד רלוונטים צורך הרבה זמן.

שיתוף– השיתוף מאפשר הפצת הידע בצורה רחבה יותר ומהירה יותר, כך שאנשים רבים יותר יכולים לגשת למשאבים אלה כדי לסייע להם בפתרון בעיות. אבטחת האיכות ועיצוב טוב של OER יכול לשפר את השימוש החוזר והשיתוף של חומרי הלימוד הפתוחים. מספר הפעמים של שיתוף משאב יכול להיחשב כמדד לאיכותו ואינדקציה להשפעתו. 

שימוש חוזר – החשש המרכזי של אנשי חינוך בנוגע לשימוש חוזר ב-OER קשור בשימוש במשאבים: להתאים, לתרגם, או לעשות שימוש חוזר בהקשרים חברתיים-תרבותיים שונים שעשויים להיות קשים או יקרים יותר מאשר ליצור משאבים חדשים. כדי להתגבר על אתגרים אלו, התנופה העיקרית חייבת לבוא לא מטכנולוגיות אלא מקהילות פדגוגיות בהן אקדמאים ומורים הם שניהם, מפיקי תוכן ומשתמשים. השימוש החוזר בתוכן נחשב בעבר בקרב הקהילה האקדמית כ”סימן לחולשה “, אך נקודה השקפה זו השתנתה ככל שיותר ויותר אקדמאיים מאמצים את השימוש ב-OER וחולקים עם אחרים.

שיתוף פעולה– קולאבורציה– מאגרי OER, יכולים להקל על קהילות שונות של משתמשים שמשתפות פעולה בהערכה ובשימוש חוזר של תוכן ויצירה משותפת של חומרים חדשים על ידי עידוד הדיון סביב שיפור המשאבים.  אם כי באופן מסורתי חומרי לימוד הופקו במסגרת הכיתה, OER יכול ליצור בשיתוף פעולה בחללים וירטואליים. ל- ROER פוטנציאל כמסגרת שבה ‘סוגים שונים של בעלי עניין מסוגלים ליצור אינטראקציה, לשתף פעולה, ליצור ולהשתמש בחומרים. 

היתרונות של OER- 

1. שיתוף חופשי ופתוח של משאבי לימוד הזמינים בכל מקום ובכל זמן.

2. הרחבת הגישה ללמידה בכל הרמות, הלומד יכול לבחור באופן חופשי את התכנים שמעוניין ללמוד בהתאמה לתחום ויחידת הלימוד.

3. פרספקטיבה של למידה לאורך החיים.

4. צמצום אי שוויון חברתי.

5. מעודד יצירתיות בקרב אנשי חינוך.

6. מעודד שיתוף פעולה בין קהילות הלומדים.

החסרונות של OER-

1. סיבות פסיכולוגיות, כמו פגיעה בתחושת הבעלות על חומרי למידה שאנשי חינוך רואים “כשלהם”.

2. סיבות משפטיות הקשורות לשימוש הוגן בתכנים שיש עליהם זכויות יוצרים.

3. אובדן רווח כלכלי.

–  מדדי האיכות  IQ-

  📝     להלן קישור למפת מושגים–

           נא לשתף אותנו בתגובות על השאלה  בלוח הפתקיות :

                📚   האם חוויתם התנסות שימוש בחומרי                                                     למידה פתוחים? איך הייתה החוויה?

         💫      מוזמנים לפתח דיון אודות הסרטון המוצג                                                 ב-  Vialogues

לסיכום-

אימוץ חומרי למידה פתוחים מייצג מעבר תרבותי משמעותי לאנשי אקדמיה, כמו גם מערך כלים טכני שניתן לשלוט בו. לכן, התקווה העתידית היא שמנהלי מאגרי ההווה והעתיד יבחנו את  הפלטפורמות של מאגרי המשאבים החינוכיים הפתוחים, ויעזרו בהערכתם לפי מדדי האיכות שנקבעו, כך שיתאימו יותר לצורכי הקהילות שהם שואפים לשרת.

באופן זה, מאגרים יכולים לשפר את רמת התמיכה שהם מספקים לאנשי אקדמיה המנסים לאמץ דרכי עבודה חדשות ופתוחות.