השייח הפיקח מוציא לאור משפט-אמילי קרופנין

באחת ממדינות המזרח היה שולטן שנהג בחסד ורחמים.

יום אחד, הגיע הווזיר לשולטן וסיפר לו את הבשורה הבאה:

“ראש הסוחרים התלונן על זה שגנבו את ארגז התכשיטים המוהר של אשתו”.

האיש היה אצל שופט ורצה שיעזרו לו למצוא את הגנב ,אבל ללא תוצאות.

שמע השולטן את דברי הווזיר והחליט לבקש את עזרת אברהם אבו ראזי,שהיה ידוע בפיקחותו.

וכול מי שהיה אצלו אהבו אותו והעריכו אותו על זה שעזר להם להוציא לאור משפט צדק. השולטן שלך את הווזיר אל האוהל של השיח בשביל להזמין אותו לנהל את החקירה, עד שימצאו את הגנב, קיבל השייח את שליח השולטן בסבר פנים יפות והסכים לשבת על כס בית המשפט.

ביום הנקבע התכנסו באולם בית המשפט, אנשי העיר,שולטן,השייח,הסוחר והווזיר.

השולטן ישב על כיסאו ולידו השייח הפיקח. בתחילת המשפט שאל השולטן את הסוחר: “תעמוד ותספר לכולם את כול מה שקרה לך”. הסוחר סיפר את מה שקרה לו, ואז שאל השיח את הסוחר: “תגיד במי אתה חושד?:בקרובים, בשכנים, או באנשים שאתה מכיר? ענה הסוחר: ישנם ארבעה שכנים צרי עין שמתנכלים לרכושו כול הימים, השייח ציווה להביא את השכנים שלו לבית המשפט.

השוטרים הביאו את ארבעת השכנים. פנה אליהם השייח: “נגעתם ברכושו של האיש? תודו מיד מי מכם עשה את זה, מי שיודע אקל בעונשו. אם אצטרך לגלות בעצמי סופו יהיה רע ומר. האנשים כרעו על ברכיהם בפני השייח והשולטן הרימו ידיהם למעלה והכריזו : אנו חפים מפשע!. השייח השביע אותם על ספר הקוראן הקדוש להגיד לו רק את האמת וסיפר להם: “באוהל ליד יש סוס עם סגולות מיוחדות שיכול לגלות מי אשם ומי חף מפשע. הוא אמר להם לתפוס בחזקה בזנבו של הסוס. הסוס יבעט במי שלקח את רכושו של האיש ומי שחף מפשע הסוס לא יבעט בו”. כול שכן תפס בזנבו של הסוס, אבל הוא לא נע ולא זע.

השולטן פקד על החשודים: “הראו את הידיים שלכם!” ,הראו החשודים את ידיהם , והשייח בדק אותם, אחר כך אמר השייח לאחד מהם ופקד :”החזק את ידיך כלפי מעלה”. ואז פקד על השוטר להצליף בידיו שלושה פעמים. השוטר התחיל להצליף והשכן הודה שגנב את הכסף ותכשיטיו של השכנים שלו, כולם הופתעו.

השולטן שאל את השייח איך גילה מי היא הגנב, אמר לו השייח:” מרחתי את זנבו של הסוס בשמן אווזים ועפר. אצל שלוש שכנים נשארו כתמי שמן על ידיהם, ורק ידיו של הגנב נשארו נקיות בגלל שפחד להחזיק בחוזק בזנב של הסוס.  השולטן פקד להעניש את הגנב לפי חוק המדינה ולמנות את השייח ל”מוצבאר” -יועצו של השולטן.